צבע אריזת המוצר, המיקום שלו בחנות והכיתוב על גבי האריזה - כל אלו משפיעים עלינו בבחירת המוצר, לעיתים דרך התת מודע בזמן שאנו עושים את הקניה השבועית היומית בסופר השכונתי.

כאשר המוצר נמצא באיזור המתוייג בסופר כאיזור ה״בריאות״, לרוב צבוע בגווני הירוק עם כיתוב בולט על גבי האריזה שכולל מילים כמו ״ללא..״-
אנו בטוחים, מבלי להשקיע מחשבה מעמיקה, שמדובר במוצר בריא, מזין, כזה שמכיל רכיבים נהדרים שיעשו לגופינו טוב ומאידך -אינו מכיל רכיבים הידועים לנו כמזיקים.
לעיתים המוצר נתפס בעיננו כשזה שיסייע לנו לרדת במשקל. אותם אלמנטים שגורמים למוצר להיות ממוצב ומתוייג כבריא מקנים למוצר את "הילת בריאות" שלו – אותה הילה שמרחפת מעל המוצר ונותנת לנו הצרכנים את התחושה שמדובר במוצר בולט בעדיפותו על פני חבריו חסרי הילת הבריאות. וכמובן שכאשר המוצר בריא או לפחות כך נדמה לנו, אנו נוטים לצרוך ממנו יותר, לעיתים באופן קבוע וכך הוא הופך להיות חלק מרשימת הסופר הקבועה שלנו , חלק מהאוטומט שמשפיע על הרגלי האכילה שלנו ושל בני בתינו.

אלא שכמו בחיים, גם במקרה הזה אין לדעת מה יש בקנקן רק מהסתכלות עליו ולא תמיד מה שנראה מנצנץ הוא זהב-
במקרה הטוב, הסתכלות מעמיקה ברשימת הרכיבים המופיעה על גבי האריזה, תגלה לנו שאומנם המוצר נראה ומרגיש מזין אבל לא ממש ובמקרה הפחות טוב, שהוא הנפוץ יותר - לא תמיד נשקיע בקריאה מעמיקה אם בכלל שכן האותיות קטנות מידי או דורשות ידע מקדים או מחשבון זמין על מנת שנוכל לגלות את האמת הפחות נעימה.

בעידן שבו מצד אחד הצרכנים הם קהל מודע ולעיתים שוחר בריאות, ומהצד השני ישנה מצד היצרנים חובת סימון מזונות על פי חוק עדיין ישנם סדקים שבהם יכול היצרן למצב מוצר כבריא באמצעות ניסוח מסויים או כאמור אמצעים אחרים ולעיתים כל האמצעים חוקיים לחלוטין.
ועדיין צריך לזכור שלמען האיזון בהיבט בריאות הגוף והנפש- אדם בריא יכול לאכול מהכל במידה אבל! כל זה בתנאי שקיים הידע. המצב האידיאלי הוא שנדע מה אנחנו מכניסים לגופינו- מה מכיל המוצר ומה לא ועל פי זה ובהתאם -נקבל את ההחלטה אם לאכול או לא וכמה. אי הידיעה והתפיסה הוטעית שלנו אודות המוצר -אלו האספקטים הבעייתים.


אילו מזונות זוכים לכתר אליו הם לא ראויים ? 
 
1. מוצרים ללא סוכר כגון עוגות , עוגיות, וופלים, שוקולד- 
מכילים לרוב תחליף סוכר רב כהלי (סורביטול, מלטיטול וכדומה) שאכן מכיל פחות קלוריות אבל לעיתים צריך כמות גדולה יותר מממתיק זה על מנת להגיע לרמת המתיקות הדרושה. ה״פיצוי״ ברמת הטעם לרוב הוא בכמות השומן הגבוהה שמכיל המוצר שיכולה אף להגיע ל30% ולעיתים גם ברמות הנתרן המפתיעות , גם אם המוצר מתוק. סוכר רב כהלי לרוב מעלה במידה פחותה יותר את רמות הסוכר בדם ביחס לסוכרים "רגילים" אלא שגם פה מדובר בתופעה אינדיבידואלית המשתנה מאדם לאדם ולכן חולי סוכרת צריכים לשים לב מהי ההשפעה ובהתאם להגביל את הכמות.

מוצר ״ללא סוכר״ לרוב מכיל את אותה כמות קלוריות פר אותה כמות כמו המוצר הקביל אליו שמכיל סוכר ״רגיל״ אלא שברוב במקרים כשאנחנו צורכים מוצר ״ללא סוכר״ הנטיה היא להרשות לעצמינו לאכול יותר ממנו ולכן חשוב לציין שבסופו של דבר ההשפעה של אכילת מוצר כזה היא על פי הסך הקלורי. עודף קלוריות כשלעצמו מתורגם להשמנה.  תופעות לוואי אפשריות של סוכרים רב כהליים הן כאבי בטן, שלשולים ואי נוחות במערכת העיכול.
 

2. מוצרים ללא תוספת סוכר כגון מיץ או ריבה – 
מכילים  את סוכר פרי + לעיתים תוספת סוכר מיץ או רכז פרי אבל לא סוכר שמוסף חיצונית. אין זה אומר שאין סוכר במוצר. נהפוך הוא -מדובר במומר עתיר סוכר שמגיע ממיצוי וריכוז הפרי עצמו ללא נוכחות הסיבים הבריאים הקיימים בפרי הטרי . חשוב לדעת שהכיתוב "ללא תוספת..." נשמע אטרקטיבי ומפתה ולעיתים מבלבל אותנו עם כיתוב ״ללא סוכר״ (שכאמור כשלעצמו בעייתי) וגורם לנו לשלוח את היד ולשלוף דווקא את המוצר הזה מהמדף.
 

3. חטיפי בריאות הידועים גם כחטיפי אנרגיה – 
האומנם אלו חטיפי בריאות? לא בטוח.
אנרגיה? אולי כן כיוון שפחמימות פשוטות בהחלט נותנות לגוף בוסט של אנרגיה זמינה.

זהו ז'אנר מאוד פופולרי הכולל הרבה מאוד אפשרויות. מדובר בקטגוריה הנתפסת כבריאה ומזינה וברובה - שלא בצדק. רבים מהם מכילים שוקולדים מסוגים שונים, אגוזים, שקדים וגרעינים, גרנולה ורמות סוכר ושומן גבוהות. לעיתים אריזה בודדת מכילה שני חטיפים או יותר אבל הכיתוב הבולט מתייחס לערך הקלורי (או ערך אחר) לאחד בלבד כך שבמקרה הטוב יש צורך לחשב ובמקרה הפחות טוב אנחנו פשוט לא מודעים לזה וחושבים שאכלנו פחות. ההתייחסות הנדרשת לחטיפים כאלו היא כמו לממתק אלא שהעובדה שהם ארוזים באריזות אישיות (לרוב כמוצר בודד) מסייעת ליצירת מסגרת וגבול אכילה ברור בהשוואה לממתקים וחטיפים באריזות גדולות. תחת קטגוריה זו, כדאי להעדיף את אלו שמכילים רכיבים טבעיים כמו שיבולת שועל, אגוזים וזרעים טבעיים, אינם מכילים שוקולד ותכולת הקלוריות פר חטיף נעה בטווח שבין 79-90 קלוריות והטוב ביותר הוא להכין חטיף אנרגיה בבית בקלות רבה

 
4. גרנולה – 
נחשבת מזון בריאות ומשולבת לעיתים רבות כמעט בכל תפריט בריא. מהווה חלק מארוחת בוקר בריאה בתוספת יוגורט עשיר ופירות העונה הטריים ברוב בתי הקפה הנחשבים. במדפי הסופר לרוב הגרנולה ממוקמת ליד הפירות והירקות. אך האומנם זהו מזון בריאות? לא בהכרח.

בואו נעשה סדר- אכן  מדובר בפתיתי שיבולת שועל שהם בהחלט בריאים ומזינים בזכות תכולת הסיבים הרבה והאינדקס הגליקמי הנמוך שגורם לעליה איטית ומתונה ברמות הסוכר בדם ולשובע שמאפשר אכילה בריאה ושמירה על המשקל אבל!! גרנולה זוהי למעשה תערובת של אותם פתיתי שיבולת שועל נפלאים אשר עוברים תהליך טיגון והמתקה באמצעות שומן וסוכר כשבנוסף מוסיפים לתערובת פירות יבשים, פיצוחים קלויים ואולי אף מסוכרים, צ'יפס בננה, קוקוס, שוקולד ועוד... מדובר בהרבה מאוד שומן, סוכר וקלוריות וכיוון שמדובר במזון פחממתי מתוק קריספי ומתפצח -קשה מאוד להפסיק לאכול ממנו. האופציה הבריאה הרבה יותר היא פשוט לקחת פתיתי שיבולת שועל גסים ולקלות אותם בתנור עם מעט שמן וסילאן, ניתן להוסיף פירות יבשים חתוכים שלא עברו המתקה ולהוסיף ליוגורט עם מעט שקדים או אגוזים טבעיים ולהנות מטעם ובריאות טבעיים ונהדרים.
 

5. עוגיות חיטה מלאה – 
גם הן נמכרות באיזור הנחשב "בריא" בסופר. מכילות אומנם יותר סיבים תזונתיים בזכות עובדת היותן אפויות מקמח מלא אבל!! לעיתים אין זה אומר שאינן מכילות גם קמח לבן וכמובן מכילות לא מעט סוכר ושומן.. ולכן הרבה מאוד קלוריות. על פי רשימת הרכיבים ניצן לדעת מה ממה מורכבת העוגיה -הרכיבים מופיעים ברשימה על פי כמותם במומר בסדר יורד כך שמה שרכיבים המופיעים במקומות הראשונים נמצאים במוצר בכמות גדולה. העובדה שיש קמח מלא בעוגיה אינה מעידה על כך שהיא בריאה יוצר או מכילה פחות קלוריות ביחס לעוגיה דןמה המכילה קמח לבן.
 

6. שניצל תירס- 
שניצל תירס נתפס כאופציה בריאה המהווה חלק מארוחה לאנשים שלא אוהבים לבשל או שאין בידם את הזמן לכך . יתר על כן, שניצל תירס נתפס כתחליף ראוי לחלבון בעיקר לאלו שלא צורכים חלבון מן החי -לצמחונים וטבעונים. חשוב לדעת ראשית שמדובר במוצר אולטרא מעובד. בנוסף, הרכיב העיקרי פה הוא פחמימה ולא חלבון- תירס ופירורי לחם. המוצר עובר טיגון ראשוני במפעל ולאחריה -הקפאה. לחלוטין לא מדןבר במוצר המהווה תחליף ראוי לחלבון כגון עוף או בשר. למעשה מי שאוכל מוצר זה כדאי שידע שמדובר בתחליף לפחמימה אלא שבתור אופציה לפחמימה -יש ראויות הרבה יותר כגון בטטה, בורגול, אןרז , תפוח אדמה וכו. 
 

7. פריכיות אורז-
אחד המוצרים שיותר מזוהים מאז ומתמיד עם דיאטה. כמעט כל מי שעושה דיאטה מכניס הביתה פריכיות אורז. אז זהו שאין צורך. אומנם פר פריכית אחת- מספר הקלוריות נמוך יחסית וככל שקטנה ודקה, כך נמוך יותר והיום יש מכל הגדלים והעוביים אבל דווקא נשום כך , הנטייה היא לחסל חבילה שלמה  בקלות ובמיוחד כשהמומר נתפס כ״דיאטטי״ וחשוב יותר- לפריכית האורז שהיא פחמימה המורכבת מאורז, יש אינדקס גליקמי די גבוה, מה שאומר שאכילתה גורמת לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם ובהתאמה – גם הירידה ברמת הסוכר בדם תהיה חדה. המשמעות היא קריטית עבור חולי סוכרת אבל לא רק -עבור אנשים בריאים המשמעות היא -רעב וכך למעשה אנחנו אוכלים מזון שבמקום להשביע אותנו, ככל שנאכל ממנו - כך נהיה רעבים יותר ונצרוך עוד ועוד - מעין מעגל קסמים מרושע שכזה. לפיכך אם כבר פריכית -כדאי להגביל לאריזות אישיות, עדיפות לאלו המתבססות על קטניות או דגנים מלאים הקיימים היום בשפע על המדפים ובעיקר- להוסיף לפריכית חלבון כמו גבינה 5% או שומן בריא כמו אבוקדו וכך להוריד את האינדקס הגליקמי ולהגביר את השובע
 

8. דגני בוקר-
זכו לתהילה רבה בזכות פירסום ושיווק מדוייקים לקהלי יעד מפולחים. ממוצבים כבר שנים רבות כארוחת הבוקר האולטימטיבית בעיקר לילדים ובני נוער. התפיסה היא שמדןבר במזון הבריא ביותר לארוחת הבוקר. ישנם המון סוגים של דגני בוקר וחשוב לומר שרובם אינם בריאים. רובם ובעיקר, אלו שחביבים עלינו ועל ילדינו הם אלו שמכילים הרבה מאוד סוכר, מיני  שוקולדים , אגוזים או שקדים  מסוכרים ועוד.
מדובר במזון אולטרא מעובד בעל רשימת רכיבים ארוכה הכוללת חומרי טעם וריח כגון במקרה של דגנים בטעם דבש או יוגורט וכדומה כשחומרי הטעם מקנים תחושה של טעמי דבש או יוגורט ואינם למעשה מכילים את הרכיב המקורי. מבין דגני הבוקר יש מעט מאוד הנחשבים בריאים– מדובר באלו שמכילים דגנים מלאים ולכן מכילים יותר סיבים ,פחות סוכר ופחות שומן ועל כן טעמם פחות אטרקטיבי גם לנו וגם לילדינו. חשוב לציין שטעם זהו עניין של הרגל כשבהחלט ניתן לאמן את בלוטות הטעם כך שמדובר בהרגל נרכש.
 

9. מוצרים ללא גלוטן-
מוצרים ללא גלוטן הגיעו לעולמינו בעיקר בעקבות חולי הצליאק אשר אינם יכולים לצרוך גלוטן. גלוטן זהו חלבון החיטה שנהיה מאוד פופולרי בשנים האחרונות כאשר זלג ממטבחם של הצליאקים אל המטבח הפופולרי של כולנו. אבל חשוב לומר שמי שאינן סובל מרגישות או אלרגיה לגלוטן -אין כל סיבה שימרוך מזונות ללא כלוטן. ישנם לעיתים מקרים בהם אנשים מורידים או מפחיתים גלוטן בתפריט היומי שלהם וחשים הקלה מבחינת תופעות מערכת העיכול כגון נפיחות גזים או אי נוחות. ניתן לדעת זאת על ידי ניסוי וטעיה ובשיטת האלימינציה של הגלוטן מהתפריט אך בכל מקרה אחר וברוב המקרים -אין על יתרון בצריכת מוצרים ללא גלוטן. עובדת היות המומר ללא כלוטן אינה הופכת אותו לבריא יוצר.

ישנן פחמימות אשר באופן טבעי אינן מכילות גלוטן כמו תפוח אדמה, בטטה, תירס או אורז שמהווים אופציות מצויינות לכל תפריט אבל מזונות מעובדים או אולטרא מעובדים שמצויין על גבי האריזה שאינם מכילים גלוטן - חשוב לדעת שלרוב המוצר יכיל קמח חלופי לחיטה, כזה שאינו מכיל גלוטן כמו למשל קמח תפוחי אדמה או קמח תירס כך שהמוצר מכיל פחמימה וכמובן שמכיל שומן ולעיתים אף יותר ממומר מקביל המכיל גלוטן. כך שמבחינה קלורית אין עדיפות למוצר ללא גלוטן ולעיתים אף ההיפך הוא הנכון. כמו בכל מוצר, גם פה יש לקרוא את רשימת הרכיבים והערכים במוצר כדי לדעת האם הומר הוא בריא יותר ולא לשער שעובדת היותו ללא גלוטן נותנת לו עדיפות.